פלאפון תקשורת בע"מ נ' ששון

פסק דין

הצדדים הסמיכוני לפסוק במחלוקת שביניהם על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט. שני הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה היום.

לטענת התובעת, הנתבעת נותרה חייבת סכום של 561 ₪ בעקבות עסקה למתן שירותי תקשורת. סכום זה, בנוסף להוצאות גבייה בסך 465 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מהווה את סכום התביעה – 1,043 ₪. מסיכומי התובעת עולה, כי קרן החוב מורכבת מיתרת חשבונית בגין שימוש שוטף בסך כ-10 ₪; יתרת חשבונית בגין מחשב שנרכש על ידי הנתבעת, בסך 321 ₪; ויתרת חשבונית בגין מודם שנרכש בשנת 2011, בסך 229 ₪.

לטענת הנתבעת, אכן התקשרה עם התובעת בהסכם בשנת 2008, וניתקה את כל הקווים שהיו ברשותה, בשנת 2012. למרות זאת, הוסיפה התובעת לחייב את חשבונה של הנתבעת, באמצעות הוראת קבע. הנתבעת מכחישה רכישת מודם בשנת 2011. לטענתה, נוכחה לדעת באיחור מסוים, כי היא מחויבת בחשבונותיה השוטפים עבור מודם נוסף, שאותו לא רכשה כלל. עוד טוענת הנתבעת, כי נדרשה על ידי התובעת לשלם, תחילה, סכום של כ-1,600 ₪, ולאחר דין ודברים עם נציגי התובעת, הצליחה לשכנעם כי החיוב שגוי, ולכן הופחת סכום הדרישה. הנתבעת הסכימה לשלם עבור יתרת החשבוניות בגין השימוש השוטף והמחשב, אך לא הסכימה לשלם עבור המודם שלא רכשה, לטענתה. לטענת הנתבעת, היא זכאית אף לקזז מהסכום שבו היא חייבת את הסכומים שגבתה ממנה התובעת ביתר, בגין מודם שלא נרכש (כ-180 ₪).

לטענת התובעת, נעשה שימוש בציוד אשר רכישתו מוכחשת. כן טוענת התובעת, כי הנתבעת לא התרתה על כך שהיא מחויבת על פי הסכם שלא חתמה עליו, לא העלתה טענות כנגד ההסכם שעליו היא חתומה, לא התלוננה במשטרה על זיוף, ולמעשה אין בפיה הגנה.

יוער, כי ההסכם שצורף לכתב התביעה (מיום 13.12.11) אמנם נושא את פרטי הנתבעת, אך אין עליו חתימה כל שהיא.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 300 ₪.

כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: